בכתבה הבאה ננסה לענות על השאלות הבאות ,למה נועדה האגודה ומה תפקידיה?

מדוע כל המשתכנים ביישוב מתבקשים להצטרף לאגודה הקהילתית ולשלם מיסי תושב מהם הערכים המוספים של האגודה?

בשנת 1981 כשהחטיבה להתיישבות שע"י ההסתדרות הציונית חתמה על הסכם מיישבת עם היישוב, בחוזה נחתם סעיף שמחייב את היישוב שכל תושב שמתקבל לגור ביישוב יהיה חבר באגודה שמטרתה לאפיין את מהות המגורים ביישוב.

האגודה הקהילתית משמשת כהתאגדות כלכלית שבין חברי היישוב ונולדה בעקבות הרעיון של התנועה הקיבוצית של ניהול משקים חברתיים או חקלאיים. הרציונל שעומד מאחוריה הוא גיבוש גרעין  של התיישבות קהילתי חזק במקום שמבטיח את עתידו והתפתחותו.

מכיוון שזו צורת התנהלותה של האגודה הקהילתית ומכיוון שמטרתה המרכזית היא להביא רווחים אישיים ופיננסיים לחברים בה, הרי שרשויות המדינה מתייחסות אליה כאל חברה כלכלית [לדוגמא: האגודה הקהילתית להתיישבות מעלה עמוס בע"מ]

למרות זאת, בשונה מחברות כלכליות אחרות, מכיוון שחלק גדול מפעילויות האגודה הקהילתית משמש למטרות סמי מוניציפאליות [השלמות של שירותים עירוניים] האגודה נהנית מפריבילגיה ברשויות המס, וכל הכספים שמועברים אליה בגין שירותים עירוניים פטורים ממס. כל שאר פעילויות האגודה הקהילתית  שנועדו למטרות רווח חייבים במס ככל חברה כלכלית אחרת בדגש על ניהול נכסים מניבי רווחים.

מבחינה חוקית הוועד המקומי אינו רשאי להחזיק נכסים ולנהלם, ומכיוון שההסכם המיישבת  שנחתם בין החטיבה ליישוב נחתמו מול האגודה הקהילתית כל ההסכמים על פיתוח ובניה ביישוב נעשים ע"י האגודה הקהילתית בלבד.

עד לשנת 2010 היישובים נוהלו ע"י האגודות הקהילתיות בלבד כשלוועד המקומי לא הייתה שום משמעות, ומשרדי הממשלה והמועצות האזוריות התייחסו אליהם כגוף מוניציפאלי. הדבר התבטא אפילו בחשבון בנק אחיד ע"ש היישוב ששימש את שני הגופים יחדיו, וכן בהעברות כספים ע"י הגופים הממשלתיים והמועצות האזוריות לחשבון האגודות הקהילתיות.

בשנת 2009 הוציא מבקר המדינה דו"ח חריף על העניין, וקבע שהאגודה הקהילתית עקב היותה חברה כלכלית אינה יכולה להוות תחליף לוועד המקומי שהוא גוף מוניציפאלי. לפיכך חויבו היישובים הקהילתיים לפצל את הארגונים ולנהל את החשבונות בנפרד

על פי החוק האגודה הקהילתית כחברה כלכלית יכולה לתמוך כספית בפעילות הוועד בכפוף להסכמי שירות שהיא נותנת לוועד, אולם הוועד המקומי המהווה גוף מוניציפאלי אינו יכול לתמוך בפעילות האגודה הקהילתית שהיא כחברה כלכלית פרטית לעניין זה.

ישנו ערך מוסף שנותנת האגודה הקהילתית בניהול היישוב. על פי החוק כל גוף שלטוני שמעוניין בהסכמי פיתוח בתחומו מחויב להוציא אותם למכרז בין נותני השירות, ואינו יכול לבחור בעצמו את המתאימים לו ביותר, דבר שעשוי לגרום לעיכובים משמעותיים ולירידה באיכות התוצאות. בשלטון סמי מוניציפאלי כל שירות שניתן לוועד המקומי ע"י האגודה הקהילתית פטור ממכרז. וכך אנו יכולים לייעל ולזרז את תנופת הפיתוח ביישוב

בכתבות המשך נפרט אי"ה את כלל שירותי האגודה הניתנים לתושבים כגון מים, חשמל, קהילה ותרבות.